ד``ר, הרב שלי בעד ניתוח פלסטי
מה לעשות כשיש פגם גופני חמור שפוגע באיכות החיים של אדם חרדי? תפלאו, אבל גם בעדה החרדים הולכים הניתוחים הפלסטיים וההופכים לאקט אפשרי. על ניתוחים פלסטיים והיהדות.
עניין הניתוחים הפלסטיים בקרב האוכלוסיה החרדית הוא נושא מרתק ביותר ונתון לפרשנויות רבות בקרב גדולי התורה, עוד בימי קדמא. אפילו הרמב"ם שבין שאר מעלותיו כגדול בתורה ומרפא חולים התיחס לסוגיה זו, למרות שלא ידעו אז מהם ניתוחים פלסטיים, אלא דיברו על יופי.
אקדים ואומר כי כי הרמב"ם פסק כמסקנת הגמרא שאסור לאדם לחבול בעצמו מהסיבה שכל חבלה יכולה להתפתח לסכנת נפש. לאור זה יש לאסור לכאורה ניתוחים פלסטיים שאינם הכרח ואדרבא יש בהם סיכון עצמי. אלא מאי, הדברים אינם פשוטים כל כך ומסתבר שלא מעט פוסקים מפרשים את דברי הרמב"ם בקונטקסט הכללי, בצורה שונה לחלוטין וכן מתירים ניתוחים פלסטיים בהסתייגויות מסויימות.
בעבודה היום יומית שלי כמנתח פלסטי אני פוגש נשים וגם גברים אשר מרגישים כי יש מום בגופם אשר פוגע באיכות החיים שלהם, בזוגיות, בכושר ההשתכרות שלהם, במציאת עבודה, בפתיחת פרק ב' בחייהם וכהנה וכהנה. אינני מעלה לדיון את כל הפן הרחב של ניתוחים בגין מחלות, פציעות, כוויות, מומים מולדים או כל מרעין בישין אחרים אשר לגביהם אין כל חילוקי דעות לגבי הצורך בטיפול או בניתוח. מדובר בבעיות קוסמטיות, וכאן נידרש אני למשנה זהירות על מנת לפסוק ולהמליץ או לא להמליץ על ניתוח פלסטי לאוכלוסיה החרדית. אני מעודד את הפונים לשוחח עם הרב ולעתים אף עם הרבנית ומבקש לבוא ליעוץ נוסף ואינני נחפז להמליץ לכאן או לכאן.
השיחות הן לרוב מרתקות, הפונים פותחים את ליבם ומספרים את הדברים הכי אינטימיים ורגישים אשר לא סיפרו אולי מעולם לאחר. ברוב המכריע של המקרים נוכחתי לדעת שבאם אומנם פנייתם מבוססת ועומדת בקריטריונים שלי, הסכמת הרבנים לניתוח ניתנת בקלות.
לא ילבש גבר שמלת אשה
דעתי די מגובשת. באם אמנם קיימת בעיה והיא אינדיבידואלית אישית ואמיתית ובאפשרותי אולי לתקנה, אינני מהסס לומר כן לפונה. אינני מתיימר לומר כי גישה זו הוליסטית לגבי כלל האוכלוסיה. אני מקל בהרבה עם הפונים מהסקטור שאיננו חרדי, אבל דבק בקריטריונים אשר מקובלים מבחינת הפרקטיקה הרפואית הנכונה בניתוחים פלסטיים.
לגבי הסקטור החרדי אני מודע לאיסורים כמו לדוגמא, שאין היתר לאדם לחבל בעצמו אלא אם כן יש בדבר צורך.
הצורך של האוכלוסיה הדתית לניתוח פלסטי לא רק שכפוף לקריטריונים הלכתיים הניתנים לפרשנות, אלא יש רבנים, אומנם במעוט, אשר פוסקים לשלילה באופן גורף כאשר מדובר בניתוח ליפות את הגוף ולא למטרת הצלת בריאות או חיים. לכן אני מחוייב למשנה זהירות בבחירת המועמדים לניתוחים.
כאשר למדתי שיש מום בגופו של הפונה אשר באפשרותי לתקן מבלי לסכנו יתר על המידה ולמדתי שמום זה פוגע בו ברמה כזו שלא נוח לו בחברת אנשים, ביטחונו העצמי ניפגע או באם הוא מתקשה למצוא מקום עבודה או פרנסה או למצוא שידוך, אין לי כמעט ספק כי גם הרב אליו יפנה יראה בזאת מצוות מותר.
מנסיוני למדתי כי בחירה נכונה של מטופל וניתוח מוצלח יכולים להביא לשינוי דרמטי באיכות החיים והשתלבותו המוצלחת בחברה. פנו אלי פעם רבנים וטענו לפני שאסור לאדם לחבל בעצמו או להסכים שיחבלו בו לניתוח למען נוי והוסיפו ואמרו שזה האיסור של "לא ילבש גבר שמלת אישה" לאלו עניתי שאני מעדיף את האיסור על הצער, מה עוד שניתוחים פלסטיים היום מבוצעים גם בגברים.
באו אחרים וטענו לפני שניתוחים פלסטיים בגברים ובנשים אסורים בכל מקרה ובכל תנאי. זאת היות שיש סכנה בהרדמה, שאסור לו לאדם להכניס עצמו לסכנה כלשהי (ונשמרתם לנפשיכם), אפילו למען קיום מצוה,היות וכל מה שנברא בטבעו מלידה אין בו חולי וכאב וכהנה וכהנה. לאלו אני עונה שכאשר הניתוח, קרי החבלה, נעשית לטובתו של הזולת וברצונו, מצוות "ואהבת לרעך כמוך" גוברת. ולא אני ההדיוט שפסק כך אלא מסכת סנהדרין.
לגבי סכנות, תשובתי לרוב היא שכל חיינו בנויים מסכנות וגם הסכנה לא למצוא פרנסה ולהיות מזה רעב או לא להינשא, היא סכנה ממשית עם מבנה גוף בעייתי. לדעתי גם, כל דבר הנעשה לצורך מניעת סבל וצער יכול להחשב כצורך רפואי. כמו כן אני מוצא לראוי לציין שאין הבדל בין בעיה גופנית לבין בעיה נפשית ביחס למצות הרפואה.
הדוגמא הקלאסית שאני מביא, זו אותה אישה שעברה כריתת שד עקב ממאירות. האם יש להותירה ללא שד? לפגוע בחיי המין שלה? לרווקה - לחסל את סיכוייה להינשא? לתת לה לסבול בהתמודדות אישית עם תדמית גוף פגומה? מצוות ואהבת לרעך כמוך, משקלה רב יותר. דוגמא הפוכה יכולה להיות של נערה אשר כובד שדיה, מכופף את גופה קדימה, איננה מוצאת לעצמה לבוש וחזיה, מסתגרת בביתה וסיכוייה להינשא או למצוא עבודה קלושים.
הכירורגיה הפלסטית בניתוח מוצלח יכולה להפוך את הקערה על פיה ולשנות את מצבה לחלוטין. האם יש כאן התערבות במעשה הבריאה והתערבות במעשה בראשית? האם לקבל כגזרה שכך ברא הקדוש ברוך הוא את האדם ואל לבני האדם להתערב? נראה לי שהנקודה הבסיסית היא, שהקדוש ברוך הוא ברא את העולם וביקש מאיתנו לשפרו ולשמור עליו.
פוסטים נוספים שאולי יעניינו אותך
