Ivory and Ebony
העור שלנו זה דבר רציני ואין לזלזל בו. הוא גם האיבר הגדול ביותר בגופנו.
אלמלא עור, או לחילופין אם חסר חלק משמעותי מהעור, החיים שלנו שווים כקליפת השום. זהו איבר מופלא בו אינספור איברונים קטנים, חלקם חיישנים וחלקם פועלים קשי יום ולילה אשר מאפשרים את חיינו.
העור בנוי גם משכבות מתוחכמות ביותר ובאם לא ידעתם, הוא מתחדש כל הזמן. שכבה נושרת ומתפתחת חדשה.
ולכן בתינו מלאים קרדיות אבק אשר ניזונות ומשמינות מהמעדן הזה. נשמע מגעיל? אולי זה נשמע כך, אך הקרדיות לטובתנו. במידה והזללנים הללו לא היו מחסלים במסירות את העור הנושר, יתמלאו בתינו בעור ושום נקיון יסודי לא היה פוטר אותנו מצרה זו.
המנתחים הפלסטיים גם אוהבים את העור, אבל ממניעים אחרים לחלוטין. העור הוא בסיס ושולחן העבודה שלנו.
ישנם דברים נוספים ומענינים בעניין העור. לפני למעלה מ 100,000 שנה האדם יצא מאפריקה והחל להתפשט על פני כדור הארץ. שלא יהיה ספק - האדם דאז היה בדיוק כמונו והוגדר גם כ-HOMO SAPIENS, האדם הנבון. אבל, צבע עורו היה שחור. שחור כפחם.
בהגיעו לאירופה וצפונה מזה, צבע העור הכהה הפך להיות למעמסה והדבר החשוב האבולוציוני היה להתאים את צבע העור לסביבה החדשה. "ההתבהרות" אשר נתקבלה הייתה פשרה מתחייבת בין הקרינה העל-סגולה המזיקה ופוריות והתרבות האדם. העור לא יוכל להיות כהה מדי במדינות עם קרינת שמש נמוכה, היות והייצור והסינטזה של ויטמין D נפגעת. ומאידך גיסא, העור במקומות הללו לא יוכל להיות בהיר יותר מדי, היות וקרינה על-סגולה הורסת חומצה חיונית לחיינו הקרויה חומצה פולית. בלעדי או בחוסר משמעותי של חומצה זו, לא ייתכן ייצור זרע ולא תתכן גם התפתחות העובר.
כאשר "החלוצים הראשונים" הכהים הגיעו לפני כמאה אלף שנה לצפון אירופה, נניח למה שקרוי היום סקנדינביה, היו להם צרות צרורות בייצור ויטאמין D. הדרך היחידה אשר עמדה בידי האבולוציה היתה "להתבהר". וכך היה.
יש לשים לב כי נשים וגברים החיים יחד באותו קו רוחב גאוגרפי, יש להם גוון עור מעט שונה. האישה לרוב בהירה יותר. לעיתים ההבדל הוא כה מזערי שקשה לראותו בעין בלתי מזויינת, אך הוא קיים. האישה בגיל הפריון, זקוקה להרבה ויטמין D המשמש בין השאר לייצור סידן בגופה.
יסוד הסידן הוא לא רק בעבורה אלא חיוני גם במהלך ההריון ותקופת ההנקה. ולגבי הגבר, עור כהה יותר מבטיח לגבר אספקה טובה של זרע, בזכות חומצה פולית אותה הוא מייצר יותר.