ניתוחים לעיצוב הפנים

ניתן לנתח גם בהרדמה מקומית ללא אישפוז.

היות וניתוח עפעפיים עליונים, אשר בו מסולקים עודפי עור, יכול לגרום למשיכה נוספת של הגבה. בנוסף, ישנם לא מעט מצבים בהם הרמה של הגבה כמעט ומבטלת את עודפי העור בעפעפיים העליונים.

אפשרי אך די נדיר. באם זה קורה אז לרוב עקב התרחבות של הצלקת בקרקפת. על הצלקת, כידוע, לא צומח שיער. התקרחויות קלות אלו ברות טיפול באופן פשוט יחסית.

לרוב, כאשר מבצעים חתך עמוק נוצרת חוסר תחושה בקוטר של מטבע גדול במרכז הקרקפת. החוסר בתחושה עלול להיות צמית, אך לרוב התחושה חוזרת לאחר כשנה. נושא זה איננו מהווה הפרעה או אי-נוחות מיוחדת למנותחים/ת.

במידה והחתך יתבצע בקו השיער הרי לא תהיה הגבהה נוספת של המצח.

כמו ברוב הניתוחים: דימום יתר, זיהום, הצטלקות יתר, הצטברות נוזלים. גם פגיעות עיצביות מעורבות (מוטוריות ותחושתיות), אשר נדירות ביותר כאשר הניתוח מבוצע על ידי מנתח מנוסה.

מדובר בניתוח אשר בו מסתפקים בחתכים מאד קטנים בקרקפת ובאמצעות צינוריות בעלות מקור אור סיבי, קושרים את הגבה מעלה. הניתוח הזה בדרך כלל משפר את המצב לתקופה קצרה יותר מאשר ניתוח "פתוח".

כאשר הגבות צנוחות מאד ויורדות מתחת לרכס של ארובות העיניים, הרמה תשפר את המראה הנפול. בנוסף, ניתן לשפר במהלך ניתוח זה את כיווץ השרירים במצח, אשר יוצרים קמטים עמוקים.

בדרך כלל עושים חתך מאוזן לאוזן בקרקפת, או בקו השער, במישור עמוק או שטחי יותר של העור. מטפלים בשרירים המכווצים, מסלקים את העודפים ותופרים חזרה. יש אפשרות לבצע הרמה רק בחתכים בצדעים. הכל לפי מצב הנפילה ובהתאם לציפיות.

לרוב, הצלקות עדינות ואינן מהוות הפרעה, במיוחד כאשר החתך נעשה בקרקפת ממש. די נדיר שתתפתחנה צלקות עבות המכונות קלואידליות.

בשבוע הראשון, תהיינה נפיחויות ושטפי דם בארובות העיניים, אשר חולפות בהדרגה עד היום ה-14 לאחר הניתוח. עד שבועיים מסולקים גם כל התפרים.

גם בהרדמה כללית וגם בהרדמה מקומית. לילדים ומתבגרים נדרשת הרדמה כללית.

מקובל כי המרחק בין קשת האפרכסת לקרקפת הוא כ 2.0 ס"מ. כאשר יש חריגה מעבר לזה, הרי האוזניים נחשבות כמתבלטות יתר על המידה.

יהיו, כמו בכל ניתוח, אך מוסתרות לרוב מאחורי האוזן. עם הזמן הצלקות בדרך כלל מחווירות ומשתטחות.

אין מצב כזה. לאפרכסות האוזניים אצל בני אדם, להבדיל מחיות, אין שום תפקיד שמיעתי.

באופן חלקי כן. כאשר מדובר בילד או ילדה בגיל בית הספר היסודי.

שבוע לאחר הניתוח אני דורש לשאת מעין חבישה אלסטית. את החבישה אני מסיר לאחר שבוע. בדרך כלל אין צורך להוציא את התפרים - הם נספגים. עדיין יהיו שטפי דם קלים ונפיחויות אשר חולפים תוך שבועות קצרים.

ברוב המקרים בין שעה לשעה וחצי וללא צורך באישפוז.

לרוב מגיל שש שנים ומעלה, אז אפרכסות האוזניים מגיעות להתפתחות כמעט מלאה.

זהו מום התפתחותי, אשר בו לרוב קפלי הסחוס של האפרכסת אינם מתפתחים כהלכה ולכן כל האפרכסת מתרחקת מהקרקפת.

ניתוח מוצלח יביא לכך שמנח אפרכסות האוזניים יהיה צמוד באופן טבעי לגולגולת וקפלי הסחוס הטבעיים יבואו לידי ביטוי.

כמו בכל ניתוח, זהום, דימום, הצטלקות יתר, פגיעה בשלמות העור ואפשרות לניתוח מתקן. סה"כ שכיחות הסיבוכים הללו נמוכה ובאם מופיעה היא ברת טיפול.

לרוב מדובר בסנטר, בעצמות הלחיים או בתיקוני אף.

כמו בכל ניתוח, קיימים סיכונים, הכוללים: זיהום, תזוזה של השתל, אסימטריה, שטף דם מוגבר.

ניתן להדגיש אותו באמצעות שתל סיליקון, השתלת שומן עצמי או חומרים אחרים אשר יכולים להתאים למטרה זו.

מדובר בתוספת של חומר סינטטי או רקמה חיה, כגון שומן, עצם או סחוס עצמי לצורך הדגשת תוי הפנים.

זוהי שאלה מאד קשה ואין אפשרות לתת תשובה חד משמעית. התשובות יבואו במידה ותצביע ותתאר מה מפריע לך. מדובר בניתוח קוסמטי וידוע שהיופי הוא בעיני המתבונן.

הדבר אפשרי, בתוספת טישטוש, למרות שמקובל היום יותר ויותר לבצע את הניתוח בהרדמה כללית.

במידה וישולב בניתוח של השליש העליון של הפנים, הכולל הרמת מצח, גבות ועפעפיים - אז כן (למעט האיזור סביב הפה אשר איננו מושפע מהניתוח הנ"ל ודורש טיפולים אחרים).

אולי מפליא, אך לרוב אין כמעט כאבים לאחר הניתוח למעט אי נוחות מסויימת.

שאלה אשר לא קל לענות עליה, זאת היות וישנם סוגים שונים של ניתוחי פנים, הכוללים בתוכם גם ניתוח מצח, עפעפיים, שימוש במשתלים, הזרקות שומן, טיפולים משלימים כגון פילינג וכיוצא בזה. בדרך כלל, מטופלת (לרוב מדובר בנשים) אשר תבצע ניתוח מסוג זה בסוף שנות הארבעים לחייה תרצה לבצע ניתוח נוסף לקראת סוף שנות החמישים ובאם תרצה ניתוח נוסף, בקשתה תבוא באמצע שנות השישים שלה.

מדובר בניתוח פלסטי-קוסמטי בו משפרים את סימני ההזדקנות של שני השליש התחתונים של הפנים. בניתוח זה כורתים עודפי עור, מרימים ומותחים את שרירי הפנים ושואבים עודפי שומן מיותרים.

שטפי דם מוגברים, צלקות מודגשות יותר, זיהום, הצטברות נוזלים, פגיעה עצבית. כל הסיבוכים הללו נחשבים יחסית מאד נדירים בידי מנתח מנוסה ומיומן. הקפדה על ההוראות של המנתח תצמצם עוד בהרבה את הסיכוי לסיבוכים הללו.

הבדיקה המיוחדת אשר אני דורש מכל מועמד/ת לקראת הניתוח היא בדיקת רופא עיניים. אני מבקש כי רופא עיניים יבדוק את חדות הראיה, קרקעית העין ותפקוד הפרשת הדמעות. שאר הבדיקות הן בדיקות דם שגרתיות ולפעמים יש צורך בבדיקת א.ק.ג.

באם מדובר בניתוח עפעפיים עליונות ותחתונות, מאד רצוי וכך אני נוהג. זאת במטרה לעקוב טוב יותר האם לא מתפתח דימום.

ישנם שיטות אחרות לטיפול בבעיות הללו, ניתוח עפעפיים אינו מתאים. עיין במאמר אודות הרמת מצח-גבות ואודות בוטוקס (Botox).

באופן אולי מפתיע יש לדעת, כי הניתוח למעשה לא כואב. קיימת הרגשה של אי נוחות קלה לאחר הניתוח ויובש יחסי אשר חולף במהרה.

לרוב ניתוחי עפעפיים מתבצעים בהרדמה מקומית עם טשטוש קל. כאשר ניתוח עפעפיים משולב בניתוח פנים, אני נוהג לבצע את הניתוח המלא בהרדמה כללית ובאישפוז.

קופות החולים בדרך כלל אינן מכסות את עלות הניתוח וחברות הביטוח בחלקן כן. בדוק/י זאת מול החברה המבטחת שלך.

דימום יתר, חשיכת עפעף תחתון, ניתוח מתקן. סיבוכים אלו נדירים ביותר ובמידה ומתרחשים - ניתנים לטיפול.

בניתוח עפעפיים כורתים עודפי עור, מוציאים או משקיעים פנימה, לעומק, את שקיות השומן. לפעמים מצמידים את העפעף התחתון לארובת העין.

בדרך כלל התפרים מסולקים כעבור 3-4 ימים וכעבור שבוע ניתן לחזור לעבודה, למרות ששטפי דם קלים ונפיחויות קלות עדיין ייראו.

הסיכוי שזה יקרה שואף לאפס, זאת על פי הסטטיסטיקה העולמית. באופן נדיר ביותר עיוורון יכול להגרם כתוצאה מדימום מסיבי מאחורי גלגל העין, אותו הרופא המנתח לא מאבחן בזמן.