ניתוחים לעיצוב החזה

באופן ממוצע 200 סמ"ק דרושים על מנת לעלות במספר אחד של חזיה. מ-A ל-C נידרשים בממוצע 400 סמ"ק. מ-B ל-D נידרשים כ- 500 סמ"ק. הכל משוער בערך בהתאם למבנה בית החזה, מוצקות השדיים ועוד.

לא נכון. השתל לא מסוגל "להרים". הוא רק מקנה נפח. שד שהוא נפול ממש יש צורך להרים תחילה ובאותו מעמד באם יש צורך למלא עם שתל. הנסיון למלא עם שתל גדול מאד שד מרוקן ונפול - יגרום מהר מאד לנפילה גדולה יותר ולמראה מאד לא טבעי ומאכזב.

באופן מעשי הגדלה עם משתלים עגולים ו"אנטומיים", נותנת תוצאה זהה ברוב המקרים, זאת במידה והניתוח מתבצע על ידי מנתח מנוסה. הסיבוכים בשימוש עם משתלים אנטומיים גדולים יותר. יש להם נטיה רבה להתהפך

כל הסיכויים שכן וכמעט בוודאות במידה והניתוח מתבצע דרך חתך רוחבי תחתון בקפל השד.

הכל אפשרי. השאלה באם זה מומלץ. אינני ממליץ מסיבות רבות ולכן אבצע את הניתוח רק בהרדמה כללית אשר נחשבת היום בטוחה מאד ולעיתים בטוחה יותר מהרדמה מקומית, הדורשת הרבה הזרקות של חומרי הרדמה, אשר יכולים לגרום גם לרעילות.

לא תהיה שום הפרעה בבדיקה ידנית במישוש. תהיה הסתרה של כ 10% מריקמת השד בממוגרפיה, אך בדיקת MRI דוגמת את כל ריקמת השד.

את משתלי הסיליקון המודרניים רצוי להחליף לאחר תקופה מאד ארוכה של למעלה מ-15 שנה.

אין מצב שדבר כזה יקרה, למעט אם חס וחלילה המטוס מתרסק.

ממש לא, זה לא עונה על הציפיות אף פעם ויש חשיבות לשיחה ועיון בתמונות לצורך המחשה.

בזמן הניתוח כמובן שלא ולאחר ההתעוררות יש כאב אשר ניתן לשליטה באמצעות תרופות נרקוטיות בלילה הראשון אחרי הניתוח ולמחרת על ידי תרופות פשוטות יותר. כאשר מכניסים את השתלים מתחת לשריר רמת הכאב יכולה להיות מעט יותר גבוהה

לאחר הניתוח מופיעם שינויים בתחושה של הפטמה. לרוב התחושה משתנה באופן זמני לרגישות יתר או לנימול קל. זה מסתדר תוך מספר חודשים. נדיר ביותר לאבד לצמיתות תחושה בפיטמה.

רצוי להמנע משיזוף (חימום) למשך כחודש על מנת לתת לריקמת השד הזדמנות להרפא היטב.

בדרך כלל כעבור שבוע לכל היותר.

זוהי תופעה טבעית הנובעת מכך שיש עדיין אוויר שכלוא ב"כיס" של השד. זה חולף תוך מספר שבועות.

כאשר מדובר בהגדלת שדיים בלבד, ללא צורך בהרמה, החתך אשר משמש להכנסת השתלים תלוי לרוב בנסיון של הרופא. על פי כך תבוא גם המלצתו. ידוע היטב שחתך בקפל השד ובגבול התחתון של העטרה, הם אלו אשר להם הכי מעט סיבוכים ולכן הם הפופולריים ביותר בקרב המנתחים. חתכים בבית שחי, או נסיון החדרת שתל סיליקון לשדיים דרך הטבור, אשר נשמעים מאד אטרקטיביים (צלקות לכאורה מוסתרות), מסובכים יותר מבחינה טכנית ולכן כרוכים יותר בסיבוכים ובתחלואה.

למרות שלהזרקות שומן יש יעילות יוצאת מהכלל, הם אינם מתאימות להגדלת שדיים. גם מסיבות טכניות, היות והעברה של כמויות רבות של שומן לא תיקלט כראוי ותיצור נמק שומני; וגם מהסיבה שההזרקות עלולות לגרום לפירושים לא נכונים של ממוגרפיה (לזיהוי סרטן השד).

הסיכוי קטן מאד וזניח. זאת במידה ולא תהיה עליה משמעותית במשקל הגוף ולא יהיו השפעות הורמונליות תורמות.

למרבה ההפתעה, למרות שיש לא מעט חתכים, המנותחות מדווחות על רמת כאבים יחסית נמוכה, הנשלטת על ידי משככי כאבים פשוטים.

בניתוחי הקטנת שדיים לא מעטים, אינני פוסל את האפשרות הזאת, לאחר החלמה מלאה.

תיווצרנה לפחות שתי צלקות - אחת סביב העטרה וצלקת נוספת רוחבית. בלא מעט ניתוחי שדיים יש לבצע חתך נוסף, רוחבי, אשר מקנה לצלקות צורה של עוגן. הצלקות הן לצמיתות אך הן משתפרות מאד, ברוב המקרים, כשנתיים לאחר הניתוח.

בהחלט כן ולמעשה בכל ניתוח הקטנה גוזרים את קוטר העטרה ומעצבים אותה לשד החדש.

ככל שהשדיים גדולים יותר ויש צורך לבצע יותר חיתוכי רקמה, קטן הסיכוי שתשובתי לשאלתך תהיה חיובית. ניתן לבצע הקטנה בטכניקות בהם יש רצון לשמור על פוטנציאל ההנקה. ישנן גם טכניקות ניתוחיות, אשר מראש שוללות את האפשרות הזאת.

במקרים קיצוניים מסוג זה, הטכניקה הניתוחית המומלצת היא תחילה לקצור את הפטמה-עטרה, להניחה בצד, להקטין את השדיים לפי הצרכים ובהמשך להשתילה בחזרה, כמו השתלת עור. סיכויי הצלחת ההשתלה גבוהים מאד, אך יש לדעת, כי בודאות לא תוותר תחושה בפטמה ולא ניתן יהיה להניק בעתיד.

לרוב בין שעתיים וחצי לשלוש וחצי שעות, מלווה באישפוז לילה.

יש רשימה של לא מעט סיבוכים אפשריים לאחר הניתוח, אך לשמחתנו שכיחותם יחסית נמוכה. חלק מהסיבוכים האפשריים מתוארים בפרק על הקטנת חזה. הסברים מפורטים יותר ניתנים בפגישת יעוץ בהתאם למצבך הכללי, קרי, היקף הניתוח, שילוב עם ניתוחים אפשריים אחרים, מחלות רקע, תרופות ועוד.

כריתה של כ 250 גרם ריקמת שד מקטינה בערך במידת חזיה אחת.

הדבר אכן יתכן. ישנם מקרים כאלו ולרוב זה נובע מהפרופיל הגנטי, ההורמונלי, משך ההנקה לאחר הלידה ושינויים קיצוניים במשקל הגוף.

בלא מעט מקרים זה אף מומלץ, עקב ריקמת שד דלה מאד ונפולה.

לצערי לא. היות והכנסת המשתל תלויה מאד הן במבנה הגוף שלך והן בכמות וצורת רקמת השד אשר הוכנה לצורך ההגדלה. יש גם לזכור שככל שהמשתל גדול יותר בנפחו, האפשרות לצניחה חוזרת מופיעה מוקדם יותר.

ככל שמספר החתכים ברקמת השד הוא קטן יותר, הסיכוי שהתחושה תשמר ותוכלי להניק, גוברת.

בסבירות גבוהה, יונח יותר בעומק, מתחת לשרירי החזה, על מנת לתת "ריפוד" נוסף לשדיים.

במידה ויהיה שימוש קבוע בחזיה תומכת, שמירה על משקל גוף יציב והימנעות מהריונות והנקות, התוצאה אמורה להשמר לשנים.

למעשה הטכניקות הניתוחיות הן חופפות ומקבילות. תמיד חייבים בשני הניתוחים לבצע מספר חתכים בעור. בהקטנת חזה כורתים גם כמות מסויימת של רקמת שד. לרוב בהרמת חזה ניתן להסתפק בחתך סביב העטרה או עם תוספת חתך אורכי (לוליפופ). בניתוח הקטנה יש צורך לבצע לפחות את שני החתכים שצויינו מעלה ובלא מעט מקרים להוסיף חתך שלישי, רוחבי (עוגן).

ישנה רשימה לא קטנה של סיבוכים אפשריים, אך לשמחתנו השכיחות שלהם נמוכה. חלק מהסיבוכים האפשריים קשורים למשתל עצמו וחלק נוסף קשור לפעולת ההרמה. ניתן לקרוא את המידע הרלוונטי בפרקים של הגדלה והרמה.

במפורש לא נכון. המשתל נותן נפח לשד, אך אין לו אפשרות להרים, דהיינו לבצע פעולה אנטגוניסטית לכוח הכבידה של כדור הארץ. זה לא נכון גם עם משתלים הקרויים "אנטומיים". לכן, יש לעשות מספר פעולות ניתוחיות ברקמת השד על מנת להרימו, בשעה שמגדילים אותו עם משתל.

תופעה זו נובעת ממום אנטומי בו צינורות החלב קצרים ומושכים את הפטמה. לעיתים הדבר מוביל לבעיות בהנקה. ניתן לבצע ניתוח מתקן, אך יש לדעת כי כמעט בודאות האפשרות להניק תיפגע.

עיצוב העטרה איננו משפיע על פוטנציאל להנקה.

אכן ניתן לתקן בניתוח יחסית פשוט. עם זאת, הקטנת הפטמות תביא למצב בו פוטנציאל ההנקה לרוב נפגע.

למעשה, הסיבה המדוייקת איננה ידועה, מדוע שד אחד מתפתח באופן רגיל והשני לא או בכלל לא. ההנחה הרווחת היא כי הקולטנים בשד אינם מגיבים באופן ראוי להשפעות הורמונים המופרשים בגוף.

באותם המקרים בהם תיקון האסימטריה התבצע בסיום מלא של התפתחות השדיים התוצאה תשאר צמיתה, למעט שינויים אשר יכולים לחול בעתיד עקב הריונות, הנקות, עליות וירידות במשקל וגיל. אך יש לקחת גם בחשבון כי במידה והוכנסו משתלים, רצוי מאד להחליפם לאחר כ-15 שנה.

למרבה ההפתעה, למרות שיש לא מעט חתכים, המנותחות מדווחות על רמת כאבים יחסית נמוכה אשר נשלטת על ידי משככי כאבים פשוטים. במידה ומכניסים שתלים מתחת לשריר רמת הכאב עלולה להיות מעט יותר גבוהה.

לא, כמובן שלא ניתן. גם לא קיימת שלמות. אבל אפשר מאד להתקרב ולהגיע לתוצאות בהם מראה השדיים יהיה מאד דומה.

חברת ביטוח פרטית לרוב לא. אך קופת החולים בה את מבוטחת מגיל אפס, תממן בסבירות גבוהה את עלות הניתוח, אך במסגרת הרפואה הציבורית בלבד.

רוב הסיכויים שכן, במידה והמנתח לוקח בחשבון את רצונך ומאמץ טכניקה ניתוחית מתאימה.

לא תמיד, אך ברוב המקרים. באותם המקרים בהם קיימת אסימטריה והשד הקטן יותר הוא בגודל מספק ניתן לעצב את השדיים על ידי הרמה/הקטנה בלבד וללא שימוש במשתלים.

הניתוח נמשל בין שעתיים לשלוש שעות. ההרדמה המומלצת בעיני בניתוח זה היא הרדמה כללית ובאישפוז לילה אחד. זמן הניתוח משתנה בהתאם למספר המרכיבים שיש לתקן.

אותם סיבוכים אשר מתוארים במאמרים או בשאלות הנפוצות המתייחסות לניתוחי הגדלה/הקטנה/הרמה של החזה.

במקרים חריגים כמו שלך אפשר לנתח על מנת להשוות את גודל השדיים ולתת לך איכות חיים טובה. אבל, יש לדעת כי כעבור מספר שנים קיימת אפשרות לניתוח נוסף, מתקן, היות והשדיים ממשיכים בהתפתחותם.

התשובה היא כן, אפילו בגיל יותר צעיר במידה וקיימת הפרעה כה קשה כפי שאת מתארת.

בהחלט כן ולרוב בניתוח בהרדמה מקומית. ישנן מספר טכניקות לכך והמתאימה נבחרת ביחד איתך לאחר שנבדקת.