מיליארד סינים עם כינור גדול

לא בטוח באם מיליארד, קרוב לודאי עוד כשלוש מאות מיליון סינים גרים, חיים ועובדים ברפובליקה העממית של סין. זאת מבלי לקחת בחשבון את שוכני ה-צ'יינה-טאון במדינות השונות. אמר מי שאמר לפני שנים רבות "אל תעירו את סין" וידע מה שאומר. סין מתעוררת וכל שנה שחולפת מתעוררת יותר. ההד של ההתעוררות נשמע בכל קצוות העולם. תנופת הפיתוח, התל"ג, ההשקעות, הבניה, התעשיה ומה לא, אין לה אח ורע בהיסטוריה האנושית. זאת עושים מיליארד סינים ולכולם יש כינור גדול מאד. הממשלה הקומוניסטית של סין לא יודעת בדיוק איך להתמודד עם התופעה. יש פחד לא קטן שמא הבום הכלכלי ללא תקדים יפיל את הכלכלה כמו מגדל קלפים. דוגמא קלאסית לפחד זה היא העיר שנחאי, בו צומחים גורדי שחקים כפיטריות לאחר גשם. הממשלה העלתה את הרבית הבנקאית לבניה, על מנת להאיט במעט את הדהירה קדימה. אין לשכוח את הונג-קונג, שכולם חששו שמא תפול חזק, עם החזרתה לסין וכאשר הוכרז כי תהיינה שתי כלכלות ומדינה אחת, מעט האמינו לסלוגן הזה. אך הם התבדו בגדול והונג קונג פורחת יותר מתמיד. ומה עם מקאו, שחזרה לרשות הסינים לפני שנים מספר והופכת להיות בירת-הימורים עולמית ותעקוף או-טו-טו את וגאס? 

חלק מאיתנו עדיין זוכר בודאי את המוצרים הזולים שייצרו בסין, בעיקר כלי פלסטיק למיניהם אשר היינו רוכשים בשוק-הכרמל בשתי לירות. זה לא היה מזמן, לפני 15 שנה אולי. השתמשנו בפלסטיק שלהם לשבוע עד שנישבר או באם היה מונח חשוף לשמש באותו שבוע – התפורר לאבק. כל זאת שייך להסטוריה. החברה הסינית העצומה ,הפכה בשנים האחרונות גם לחברה צרכנית והביקוש עולה בעקומה תלולה מדי שנה בשנה. 

ומפלסטיק, לניתוחים פלסטיים. עד לפני 20 שנה למעשה לא היו כירורגים פלסטיים בכל המדינה הענקית הזו. נכון הדבר כי בוצעו ניתוחים פלסטיים, אשר עיקרם היה טיפול במומים מולדים, פציעות קשות, השתלות עור, או כוויות. ב 10 השנים האחרונות המצב השתנה לחלוטין. החברה הסינית הפכה להיות צרכנית עצומה של ניתוחים פלסטיים–קוסמטיים. הסינים מתמסרים בחדווה תחת סכיניהם של המנתחים הפלסטיים. יש לדעת כי הניתוחים הפלסטיים-קוסמטיים, במשך שנים רבות, היו אסורים בתכלית האיסור על ידי הממשלה הסינית. היום, על פי פרסומים, יש למעלה מעשרת אלפים קליניקות מאושרות על ידי הממשלה, בה עובדים מנתחים פלסטיים וגם קוסמטיים, אשר רכשו הכשרה פורמאלית. 

עיתון אסיה–טיימס, מדווח כי בשנה האחרונה (2009) בוצעו למעלה ממיליון ניתוחים פלסטיים בסין וכנראה שהמספרים הם אף יותר גבוהים. הפרסום במדיה רב ביותר. בטלויזיה, בעתונים, על קירות בתים ובתוך מוניות, המנתחים הפלסטיים הזריזים מפרסמים עצמם במרץ רב. לא חסרו גם פאשלות רציניות. עיתון סיני פרסם לאחרונה, כי בעשור האחרון, הוגשו ברחבי סין מאתיים אלף תביעות רק בגין ניתוחי פנים. היות ואת העגלה הזאת אי אפשר לעצור יותר, הממשלה הסינית החליטה להגביר את הפיקוח על רישוי הרופאים והעלאה של איכות רפואה. 

ומה רוצות הסיניות? והסינים? כאשר מדובר באף, לא רוצים אף קטן ופחוס. רוצים אף גדול יותר, מזדקר – אירופאי. מענין מה רוצות הישראליות בעלות אף מזדקר ואולי נשרי - אף קטן סולד. אין צדק בעולם. הסינים והסיניות רוצות/ים במפורש להדמות לאירופאים ולהשיל את הסממנים האסיאתיים האופיניים להם. לכן משפצים אפים, משנים את צורת העפעפיים הצרה למתעגלת, דורשים ליצור בהם את קפל העפעף העליון החסר לכולם. וכמובן ניתוחים אחרים אשר כה פופולריים אצלנו. להגדיל השדיים, לשאוב שומן, למתוח בטן רפויה והרשימה היא ארוכה. תעשיית הניתוחים הפלסטיים בסין בתאוצה אדירה. למרות שיש לא מעט בעיות הקשורות לאיכות רפואה, סביר להניח כי התעשיה הזו גם תשתפר.

כמו הפלסטיק הסיני הישן.