כירורגיה פלסטית ב - 60 שניות

על מנת להבין במה עוסקת הכירורגיה הפלסטית, יש צורך להבין מה פירוש, פלסטי, פלסטיק, פלסטיקה, פלסטיקאי. 

אין קשר בין כירורגיה הפלסטית למוצרים פלסטיים המוכרים לנו. המילה פלסטי, באה מיוונית – PLASTICOS, אשר משמעותו בתרגום שינוי צורה, עיצוב. באנגלית המילה הנרדפת היא – TO MOLD. מכאן השם וניתן להבין מכך שהכירורגיה הפלסטית היא מקצוע אשר חודר כמעט לכל דיסציפלינה רפואית, במטרה לשפר את המראה ותפקוד הגוף אשר נפגע בצורה מולדת או נרכשת. המטרה העיקרית היא להחזיר תפקוד אך גם להציל חיים, כאשר מדובר בהשתלות עור נרחבות במקרים של כוויות. 

בתקופתנו התוססת והתחרותית, בעקר בעולם המערבי, הפן של הכירורגיה הקוסמטית בכל המינים וכל הגילאים תפס תאוצה בלתי רגילה ב 40 השנים האחרונות. אך ההתחלות היו צנועות בהרבה. מתי? לפחות לפני 3000 שנה בהודו ובמצרים העתיקה. יש לכך עדויות כתובות בקלף ובפפירוס שהקדמונים עסקו בניתוחים משחזרים. קרוב לודאי שהמצרים היו החלוצים בכך. ישנו פפירוס מהתקופה ההיא אשר מפרט לעומק פעולות כירורגיות אשר בוצעו בפגיעות שונות ומשונות של הפנים, בעיקר האף והלסתות. הקורא המודרני יופתע מאד לקרוא את התאורים המרשימים והמבוססים על הגיון מדעי הנכון גם כיום. כתבי יד עתיקים מהודו מלפני כ 2600 שנה מתארים שחזורים של אפים קטועים, אוזניים ואברי מין קצוצים. הצורך נבע משיטת העונשין הפופולרית באיזור זה בתקופה הקדומה, אשר מטרתה היתה להשפיל ולסמן עבריינים – מעין אות קין. מפליא כמה ידע היה לאנשים הללו בתיקון הפגמים הגופניים! הם הבינו את עקרונות השתלת העור ויישמו אותה בהצלחה, השתמשו במתלי עור מרוחקים לדוגמא מהיד לאף ולשפה וידעו כי כעבור זמן יוכלו לבצע הפרדה ולהשאיר ריקמה חיה במקום החדש. בתקופה הביזנטינית היתה קפיצת מדרגה נוספת משמעותית ביותר ואף נכתבו עבודות חשובות אשר אקטואליות גם היום. 

מהתקופה הביזנטית עד למאה ה-18 למעשה היתה שקיעה ודעיכה של הכירורגיה הפלסטית. עקרונות ויישומים נשכחו – ימי ביניים חשוכים למקצוע. ההתעוררות החלה בתחילת המאה ה-18, כאשר ניתוחי אף קוסמטיים הפכו להיות פופולאריים באירופה. לקראת סוף אותה המאה, עם הכנסת פעולת ההרדמה, התבצעו יותר ויותר ניתוחים. הם הפכו להיות יותר שכיחים ופחות מסוכנים. התחיה האמיתית של הכירורגיה הפלסטית באה למעשה בנסיבות טרגיות של "המלחמה הגדולה" - מלחמת העולם הראשונה. מיליוני חיילים נפצעו בצורות החמורות ביותר, גולגולות רוסקו, אפים, אוזניים ושפתיים אבדו. הדרישה לטפל באומללים אלה יצרה דחיפה משמעותית לפיתוח שיטות ניתוחיות חדשות, מיכשור לניתוחים ורופאים רבים, בעיקר כירורגים, עשו "הסבה מקצועית" לשחזור עיוותים ופגיעות. יש לזכור כי מדובר בתקופה לפני גילוי האנטיביוטיקה ולמרות ההצלחות מיליונים גם מתו מזיהומים לאחר ניתוח. המקצוע אשר מוכר היום ככירורגיה פלסטית, הוגדר למעשה בין שתי מלחמות העולם על ידי שני רופאים מנתחים בארה"ב, מליניאק ואאופריכט, אשר להם זכויות רבות ביותר בדחיפה מודרנית למקצוע. הם אלו אשר הקימו את האיגוד הראשון של מנתחים פלסטיים (ASPS) וקבעו הדרישות למומחיות בכירורגיה הפלסטית.