השמנת יתר נוער ומתבגרים – מה עושים?!

ובכן יש לא מעט לעשות וכמה שיותר מוקדם.

ומה הקשר לניתוחים פלסטיים? ובכן, יצאה קריאה מטעם האיגוד האמריקאי לכירורגיה פלסטית וקוסמטית לא לבצע נסיונות ל"שאיבות שומן" על מנת להפחית את משקלם של נוער ומתבגרים. האיגוד האמריקאי לכירורגיה פלסטית קוסמטית, כמו האיגוד הישראלי, יכול להתריע, לנהל קמפיין תקשורתי או לפנות לרשויות המדינה באזהרה. מעבר לכך כוחו דל ואין לו שום סמכות שיפוטית או ביצועית. הכל החל שוב, בעקבות ניתוח שאיבת שומן אשר בוצע אצל נערה בת 13 לצורך "הפחתה במשקל". עקרונות הזהב לגבי ניתוחי שאיבות שומן נכתבו כבר מזמן וגם באחת הכתבות שפרסמתי. ורק לצורך תזכורת, אנשים שמנים כללית לא יהנו מהניתוח במובן הקוסמטי ולעומת זאת, אנשים רזים יחסית, בעלי "בליטות שומן" שלא מצליחים להפטר מהם, בהם סיכויי ההצלחה ושביעות רצון מהניתוח הם גבוהים מאד. אין ספק כי באחוזים קטנים ביותר השמנת-יתר בקרב ילדים, נערים ומתבגרים היא פועל יוצא של מחלה, או לחילופין כתופעת לוואי של שימוש בתרופות מסויימות, דוגמת קורטיזון. 

היות וקבוצת הקטינים תלויה לחלוטין בהוריהם, הרי מוטלת על כתפי ההורים אחריות כבדה לטפל בילדיהם באופן נכון ולהביא להבראתם המלאה. מאידך גיסא, באם נשללת מחלה או צורך בטיפול תרופתי הגורמים להשמנת יתר, הילד השמן סובל קרוב לודאי מבעיה התנהגותית אשר "שאיבה" לא תפתור. אינני מאמין שרופא סביר, רופא ילדים, אנדוקרינולוג או פסיכיאטר יכול להמליץ על שטות גדולה כל כך ולומר להורה "נשאב שומן לילד". באם נחשוב על ההיבט המוסרי והמשפטי, הרי הורה/הורים, אשר מקבלים עצת אחיטופל לניתוח, או במקרים גרועים יותר דוחפים את ילדם השמן לניתוח במקום לטפל בהשמנה באופן ראוי, מעשיהם גובלים במעשה עוולה. ומדוע? הילד מופקר בידיהם, איננו נושא באחריות, איננו כשיר מבחינה משפטית לחתום על הסכמה מודעת ותלוי לחלוטין בהוריו באמונה מלאה, שאלו שומרים עליו ודואגים לבריאותו ולרווחתו. באספקט הרפואי הטהור מעבר להשגות המוסריות והמשפטיות יש לדעת שילד זה לא מבוגר קטן. מספיק שנחשוב ששטח הפנים של גופו ביחס לנפחו קטן יותר מאשר אצל מבוגר ולכן הסיכוי להפרעות מאזן משק המלחים, איבוד דם וזיהום רב בהרבה. כמו כן, ישנן לא מעט סיבות רפואיות אחרות. כפי שאמר בזמנו ידידי גון די-סיה, כירורג פלסטי מקליפורניה - "שאיבת שומן איננה ניתוח להפחתה במשקל".

שאיבת שומן הוא ניתוח קוסמטי ולכן מחייב הסכמה מדעת לניתוח. כמובן קטין איננו כשיר לכך. המסר "הבה נעשה ניתוח" הוא מוטעה. זה מעודד לא לנקוט בדיאטה או בהתעמלות, אלא אסון כירורגי ופסיכולוגי ובמקרה הטוב - שום ערך מוסף. ואחרון חביב, כפי שציינתי קודם, שאיבות גדולות מסכנות חיים, בעיקר בקרב ילדים. 

ולסיכום, קצת סטטיסטיקה לגבי מה שקורה עם השמנת יתר בעולם: השמנת יתר בקרב נוער ומתבגרים בעולם המערבי העשיר יותר ובעיקר בארה"ב, הפכה כמעט למגפה. מחקרים הראו כי ילד בגיל 6 שנים אשר לו השמנת יתר,הינו בעל סיכוי של 25% להפוך למבוגר שמן. אצל ילד בגיל 12 הסיכויים לכך עולים ל-75%. הדרך היעילה ביותר לטפל בבעיה היא להביא לשינוי התנהגותי, מלווה בדיאטה נכונה ופעילות גופנית. נכון להיום, כ 34% מהאוכלוסיה של אזרחי ארה"ב מוגדרת כסובלת מהשמנת יתר. מענין כי רק לפני עשור רק 25% אחוז הוגדרו כשמנים. אלו מספרים מדהימים ומפחידים. אנו בישראל עדיין רחוקים מהסטטיסטיקות הללו, אך אין לשכוח כי ישראל היא בעלת תרבות מערבית מבחינת תזונתית והתנהגותית ולכן הסיכונים קיימים. חינוך נכון של ילדים והורים על מנת לא להגיע למצב של השמנת יתר דורש מודעות ומחשבה ובסופו של דבר ישתלם לחברה.