כירורגיה פלסטית - לאן?
מספר הניתוחים פלסטיים-קוסמטיים במדינת ישראל עולה משנה לשנה בקצב מדהים. אינני רואה שום פגם ברצונם של אנשים צעירים ומבוגרים כאחד לשפר את תדמית גופם על מנת לצבור ביטחון אישי ולהצליח יותר בחייהם האישיים. אינני מוטרד גם מפירסום אישי של רופאים, מנתחים פלסטיים, אשר מציגים את קורות החיים שלהם בתקשורת האלקטרונית והכתובה. חלפו להם הימים בהם הרופאים לא יכלו להודיע על קיומם ומספר מועט של "ברוני–רפואה" שלטו בשטח הרפואה. אנו חיים כיום בכפר-גלובלי ומקורות אינפורמציה לאין ספור עומדים לרשות כמעט כל אדם ויש לברך על כך, בתנאי שהאינפורמציה הינה אמיתית, הגונה ומקצועית.
לצערי הרב, אין הדבר כך תמיד. לשמחתי, לא יצא לי להתקל בפרסומת מטעם חברי האיגוד של המנתחים הפלסטיים, אשר ניתן לומר עליה כי הינה פרסום שיקרי, מטעה ופסול. לעומת זאת ישנם כל אלו אשר אינם בעלי מומחיות ספציפית, ואני מדבר על אותם רופאים אשר עלו על "העגלה" של טיפולים קוסמטיים, ומציגים פרסום בוטה, מטעה ולרוב שיקרי.
כי זה הלהיט הנוכחי!
"נזריק סיליקון היכן שאפשר"; "הבוטוקס הוא החלופה להרמת פנים"; "יש לי קרם מיוחד שיפתור את בעית ההזדקנות ועוד מעט שמי יתנוסס עליו..."; "פיתחתי פורמולה נגד ההזדקנות עם פרופסור X מזימבבווה"; וכהנה וכהנה. וכאשר מנסים לבדוק מיהם אותם רופאים אשר מפרסמים את ההזרקות, השיופים, השאיבות והקרמים למיניהם, מסתבר שכולם אינם בעלי מומחיות בכירורגיה הפלסטית וכמדומני היה גם אחד שרישיונו הרפואי היה מוטל בספק. באילו רופאים מדובר? כלליים, פתולוגים, אורולוגים רופאי עור ועוד.
הקורא חייב לדעת שהתמחות פורמאלית בכירורגיה פלסטית נמשכת 6 שנים.זוהי התמחות לא קלה ובמהלכה המתמחה נחשף בצורה מסיבית ביותר לעקרונות הכירורגיים בניתוחים, למדעי יסוד, ומבצע מאות ניתוחים בהשגחת והדרכת רופאים בכירים, עד שהוא מגיע לרמת מיומנות אשר מאפשרת לו לעבוד באופן עצמאי.התמחות זו כוללת גם סדרת בחינות, אשר אינן קלות כלל וכלל, עד שלבסוף הרופא מקבל את תעודת המומחיות המיוחלת. זהו החלק הראשון של הבעיה והמטופל הפוטנציאלי איננו מודע לה. הבעיה הנוספת היא בעיית "המכונים".
מהם המכונים לניתוחים פלסטיים?
אלו הם גופים כלכליים אשר מטרתם למכור כמה שיותר את המוצר של הניתוח או הטיפול עם כל מה שמשתמע מכך. ומשתמע כי הפונה התמים, מגיע תחילה ל"יועצת" אשר היא אשת מכירות ממולחת אשר יודעת טוב מאד למכור "את הסחורה". היא מוכנה להבטיח כמעט הכל רק שהפונה ישתכנע לעבור את הניתוח במכון שלה.גם באם נמצא באותו מכון רופא מקצועי, מסביר, הגון, אשר נהל שיחה מקיפה עם הפונה והעלה לדיון את הסיכונים והסיכויים, הרי זה נשכח במידה והתפתח סיבוך לאחר הניתוח.בנוסף, ידוע לי היטב כי בחלקם, רופאי המכונים אינם מנתחים פלסטיים.
זכרון הציבור הוא קצר. לא מזמן, מכון גדול, עם פרסום אגרסיבי, פשט את הרגל והותיר עשרות רבות של אנשים אשר שילמו מראש ללא כסף וללא ניתוח מיוחל. רופא מסויים אף עזב את הארץ בחופזה מטעמים השמורים איתו ועם המתלוננים. והנה שוב המכון הזה, שמו מתפרסם בראש חוצות והוא קם "כעוף החול".
אז מה מצפה לנו לטוב באנרכיה הזאת?
כנראה לא הרבה. אמנם משרד הבריאות כמדומני הודיע כי לא תנתן הרשאה לביצוע ניתוחים פלסטיים על ידי רופאים לא מומחים, ואמנם הכוונה היא טובה, אך לדעתי יישום ההחלטה הוא בלתי אפשרי. הפרשנות להגדרות מה רשאי לעשות רופא, היא אין סופית, תהיינה התנגדויות ופניות לבג"ץ בטענות שונות ומשונות של חופש מקצוע הרפואה ועוד ועוד. יתנחם הקורא שבארה"ב המצב איננו טוב יותר ואולי אף גרוע יותר. החופש לעסוק במקצוע הרפואה יש לו פרשנות עוד יותר רחבה. אף שמעתי כי גם רופאי השיניים דורשים ואולי יקבלו זכויות מלאות לפרקטיקה רפואית אשר לא בתחומם הספציפי. לגבי רופאי עור, אלו מזמן מבצעים כמעט כל ניתוח שיעלה על הדעת בשטח הכירורגיה הפלסטית.
ישאל הקורא, אם כך מה לעשות?
ובכן יש מה לעשות. המעונין בניתוח או בטיפול פלסטי צריך להתגונן ולא ליפול בפח של מכון או רופא לא מומחה. לא להתפתות לפנות למכונים אשר כמעט ואינם מציגים את הרופאים שלהם.האם יעלה על דעתו של אדם שיש לו מכונית פרארי הדורשת טיפול, להכנס למוסך של מכונאות כללית שאיננו מכיר בו את המכונאים ? הפרארי זה הגוף שלך!
ההתגוננות הטובה ביותר היא קודם כל לא להחפז. שנית, מומלץ להכנס לאתר הרשמי של האיגוד הישראלי לכירורגיה פלסטית ולבדוק מי הם הרופאים המומחים אשר חברים בתוכו. ניתן גם למצוא שם פרק קצר על "איך בוחרים מנתח פלסטי".שוחחו עם מכרים, ידידים ומנותחים לשעבר על מנת לקבל המלצות.
זיכרו: לא כל המנתחים הפלסטיים, למרות הכשרתם ומיומנותם, עוסקים ספציפית בניתוחים קוסמטיים. חלקם כל עניינם הוא במיקרוכירורגיה, חלקם בניתוחי כף יד, חלקם בניתוחים של שיחזור גולגולות או טיפול במומים מולדים. לכן לא להיחפז, לחשוב, להשיג אינפורמציה ואז להפגש עם 2-3 רופאים (אינני ממליץ על יותר כי זה עלול לגרום לבילבול נוראי). בסופו של דבר לבחור את המנתח או לחילופין – להשתכנע כי פשוט אין צורך בניתוח.