הזעת יתר - מדריך נבוכים

הזעת יתר, ולא משנה היכן: בפנים, כפות הידיים, כפות הרגליים, בתי השחי - היא תופעה בלתי נעימה ביותר אשר גורמת לבעיה תפקודית קשה ולעיתים אף לבעיה רפואית המתבטאת בדלקות שונות של העור. בעיה זו, מעיקה בעיקר על אוכלוסית הצעירים עד גיל 35 בדרך כלל וההתמודדות עמה קשה. אך תחילה יש צורך בהגדרה.מהי הזעת יתר? זהו מצב אשר בו אדם מזיע בצורה בלתי פרופורציונית לפעילות הפיזית אשר הוא מבצע וללא תלות בתנאי הטמפרטורה והלחות של הסביבה בה הוא נמצא. לכן גם בתנאים נוחים מאד, לדוגמא בחדר ממוזג ובמצב של רגיעה, תופעת הטיפטוף ממשיכה. מדובר לכן בהפרעה תפקודית ממדרגה ראשונה אשר מפריעה בחיי יום יום. בדרך כלל הסיבה להזעת יתר לא מוגדרת,למעט באנשים אשר מסתבר כסובלים ממחלות מסוימות, בדרך כלל קשות, או לחילופין כאשר מדובר בנשים בגיל המעבר. במקרים אלו ההזעה היא מפושטת, בכל חלקי הגוף ומחייבת בדיקת רופא יסודית.אך בדרך כלל אצל אנשים בריאים, הזעת יתר היא ממוקמת ואיננה מפושטת. ברוב המקרים ההזעה היא בכפות הידיים, בתי שחי, כפות הרגליים או במפשעות. תופעה זו מוגדרת כהזעת יתר ראשונית. הזעת יתר משנית מוגדרת עקב מחלה, לדוגמא יתר פעילות של בלוטת מגן, גידולים ממאירים מסויימים הפרעות פסיכיאטריות-נאורולוגיות ועוד.הסיבה להזעת יתר ראשונית בדרך כלל בלתי ידועה, למרות שקיים קשר משפחתי מסויים. לעומת זאת מנגנון הזעת היתר הוא די ברור. קיים עודף בבלוטות זעה, או פעילות יתר, או שתי התופעות יחדיו. מנגנון ההפעלה מתחיל מהסינפסה בחיבור של העצב הסימפטטי לבלוטת זעה. לכן הבוטוקס, אשר משתק את הסינפסה, מונע הפרשה של חומרים כולינרגיים ואין יותר הזעת יתר. זאת לתקופה קצובה כמובן, היות והגוף מתאושש וכעבור מספר חודשים מפנה את הרעלן. בלוטות הזעה נקראות בלוטות אקריניות, אך יש גם בלוטות אפוקריניות בעור אשר גורמות לריח הרע הספציפי של הזעה (ברומהידרוזיס). היחס ביניהם הוא 1:1 .לכן בניתוח הזעת יתר בבית שחי באמצעות גרד ושאיבת בלוטות זעה, לרוב גם הריח הרע נעלם, או לפחות קטן בצורה מאד משמעותית.והשיטות הטיפוליות הן שונות ומגוונות. החל מהזרקות בוטוקס (בוטוליניום) באיזורים שונים בגוף לצורך הקלה בהזעה לזמן קצוב וכלה בניתוחי העצב הסימפטטי לצורך הקלה בהזעת יתר בכפות הידיים והרגליים. טיפולים מקומיים דוגמת משחות, תרסיסים, יוניזציה עם מים - תועלתם קטנה. טיפולים באמצעות תרופות אנטיכולירגיות וחוסמי בטה יכולים לעזור אך תופעות הלואי שלהן לעיתים קשות.לגבי הזעת יתר בבתי השחי, הסיפור קצת שונה והרבה יותר אופטימי. מדוע? היות וניתן באמצעות ניתוח יחסית קל, להפטר מההזעה בסיכוי של כ-95% לצמיתות, וזאת ללא תופעות לוואי מטרידות, כגון "הזעה מפצה" במקומות אחרים בגוף. אין שום הצדקה והגיון להמליץ על ניתוח סימפטקטומי (חיתוך או הידוק העצב הסימפטטי) כאשר הבעיה הראשונית היא הזעת יתר בבתי שחי. ניתוח סימפטקטומי יכול להתאים כניתוח במקרים קשים של הזעת יתר בכפות הידיים והרגליים, אך יש לדעת שתי עובדות לפחות:

1.      השפעת הניתוח הזה על הזעת יתר בבתי השחי היא בסביבות 60%.

2.      תופעות הלואי והסיבוכים האפשריים יחסית גבוהים. הזעה מפצה מופיעה בין 20% ל 40%, ובאופן אמנם נדיר, יכולה להופיע צניחת עפעף (תסמונת הורנר), הפרעות בחוש הטעם והריח או הסמקות פתאומיות בפנים.

לכן, לאור הנסיון אשר צברנו, אנוכי וד"ר אלון פניני בלוס אנג'לס, עם עשרות רבות של מנותחים אשר בעייתם נפתרה ואיכות חייהם השתפרה, מין הראוי שהניתוח היחודי הזה יהווה אופציה ניתוחית ראשונה כאשר מדובר בהזעת יתר בבתי השחי. אבל עלייה וקוץ בה. יישום הניתוח חייב להתבצע בצורה קפדנית ביותר עם המיכשור המיוחד ולאחר צבירת נסיון ורק אז התוצאות יבואו לידי ביטוי וההצלחה של הניתוח הזה תהיה, כפי שצריכה להיות, בסביבות ה-95%.