שדיים צינוריים

צורת השדיים האידאלית, אשר ישמח לראות מנתח פלסטי לפני ניתוח הגדלה היא כדלקמן: צורה פיראמידלית, כאשר הפטמה-עטרה נמצאת מעל קפל השד, במרחק של כ 5 ס"מ. הגודל איננו משנה כל כך - חשובה הצורה ההתחלתית. במידה ותנאי זה אינו מתקיים, תחילה יש להביא את השדיים למצב אנטומי נכון יותר ובשלב שני (במהלך אותו ניתוח), להגדילם. 

אחד המצבים הבעייתיים הוא אותו מצב המוגדר כ"שדיים צינוריים" (Tubular/Tuberous Breast). במקרים שכאלו, די ברור שהשדיים מרוחקים זה מזה, צנוחים (לרוב), קפל השד הטבעי הוא גבוה יחסית וכמובן היחס בין אורך השד ובין קוטרו בחיבור לבית החזה גדול בהרבה מ 1:1. זהו מום מולד-התפתחותי של השדיים והוא מופיע בדרגות שונות של חומרה ולעיתים אף רואים מעין "פריצה" של רקמת שומן סביב העטרה היוצרת "אף סנופי" - Snoopy nose.

אין מצב שהמנתח יכול להתעלם מצורה זו של השדיים ולגשת להגדלה מיידית. חייבים לעשות מספר פעולות כירורגיות מקדימות כהכנה. אין ספק כי נדרש נסיון רב בניתוחים מסוג זה, מעבר לנסיון שרוכש לעצמו מנתח בהגדלת שדיים שגרתית.

גם להנחת השתלים יש ייחודיות מסויימת ויש לדון עם המועמדת בצורה מפורטת לגבי מיקום, צלקות, איכות הצלקות וכל הסיכונים והסיכויים המלווים ניתוח זה.

בחירה נכונה של מנותחות, הקפדה על כללי כירורגיה נכונים ומתן הסברים מפורטים, משפרת את התוצאות וגורמת לשביעות רצון מהגבוהות בקרב המנותחות.