Dr. Joseph Teman

Discover The Beautiful You

על משתלים ואנשים

יום שני 26 דצמבר 2011


פרשת שתלי הסיליקון של PIP הולכת ומסתעפת. אבל, התקשורת כדי למכור חייבת גם לשים את האצבע המאשימה על הנפשות הפועלות, עם רמיזות קשות לגביהם. שתלי סיליקון ג'ל נמצאו בטוחים להשתלה על ידי רשות המזון והתרופות האמריקאית. זה קרה בשנת 2006 לאחר תקופה של שנים, בהם הרשות אסרה באופן מוחלט את השימוש למטרות קוסמטיות.אושר רק שימוש למטרות שיחזוריות ועם שתלים אשר בתוכם מי מלח. ומאז שניתן ההיתר, בוצעו בארה"ב כ 400,000 ניתוחי הגדלת שדיים ותפסו את המקום הראשון מכלל הניתוחים הפלסטיים שבוצעו.בהתיחסות לשתלי סיליקון ג'ל השונים, ישנם מספר דברים שנשים צריכות לדעת בטרם תיפול בליבם ההחלטה איזה שתל מתאים להם. מבלי להתיחס לצורה הגאומטרית של השתל, יש לדעת שהסיליקון בתוך המעטפת נמצא בצורת סמיכות זו או אחרת.החל מהמצב הנוזלי וכלה במצב הסמיך מאד – הסופרקוהסיבי.

לכל שתל חסרונות ויתרונות ואתאר אותם בקצרה. השתלים בהם הסיליקון הוא נוזלי מאד, הם הטבעיים ביותר בגלל הרכות אשר מקנות לשד ברם, הם נוטים להתקפל בקלות ולגרום לגלים rippling במידה ולא מקבלים מספיק ריפוד של רקמת השד. הריפוד חייב להיות משמעותי על מנת שהאישה תרגיש כמה שפחות את השתלים. השתלים הקוהסיביים הם בעלי סמיכות גבוהה יותר ומתאימים לנשים בעלות מרקם שד דל יחסית. הג'ל עצמו הוא סמיך ובאם פורסים את השתל, החומר איננו נוזל אלא נותר במוצקות של ג'לטין .טבעיות ורכות השד נשמרים והסיכוי לגלים וקפלים מועט.

הסוג השלישי הוא שתל מאד קוהסיבי , בו הג'ל מאד סמיך ונוקשה. הוא מתאים לאותן נשים בעלות שדיים מאד דלילים ואשר מסיבה זו או אחרת , אינה קיימת אפשרות להקנות ריפוד נוסף כגון הכנסת השתלים מתחת לשרירים. אמנם התוצאה הקוסמטית תהיה טובה אך תחושת הנוקשות לעיתים יכולה לגרום אי נוחות למנותחת. אינני דן בשתלים עם מים פיזיולוגיים, היות והשימוש בהם כמעט ולא קיים בארצנו.

זה בקיצור נמרץ והכתוב איננו מהווה שום חלופה ליעוץ עם הרופא. וכאן עלי לחזור לענין העיקרי בו פתחתי. כל השתלים, אני מדגיש, כל השתלים יש להם תוחלת חיים וה"לוקש" שנמכר על ידי חברות מפיצות השתלים-"שתלים לכל החיים" חייב להעלם מהלקסיקון. ובנוסף, כל שתל , גם זה שמוכר כהכי יקר, הכי טוב ועם כל האישורים מסביב, יכול להקרע, יכול לדלוף, יכול להזדהם ויכול ליצור קופסית נוקשה כמו אבן. למעשה מכל השתלים יש דליפה מיקרוסקופית במהלך השנים של החומר הכלוא בתוכו. גוף האדם מפנה את הדליפה לתוך קישריות לימפה, משם למחזור הדם והחוצה. אבל, במקרים מסויימים וזאת יש לדעת, דליפה מיקרוסקופית מתיישבת בתוך אותן קישריות ויוצרת מעין גושים. לא הוכח כי קיימת סכנה, אבל דעתי האישית היא שבמקרים הללו יש לסלק את השתלים ולהחליפם לשתלים בתוכם מצויה תמיסה פיזיולוגית.

כך שדליפה של שתלים במיקרוסקופיה קיימת תמיד אבל ברוב המכריע של המנותחות אין זה בא לידי ביטוי. כל הכתוב לעיל ועוד חייב להיות מוסבר למנותחת על מנת שתהיה לה אוטונומיה מלאה להחליט באם לבצע את הניתוח בכלל.

וכעת מספר מילים על ד"ר נחליאלי- מנתח פלסטי, אשר אינני מכירו. אבל, קראתי היום בדף האלקטרוני של העיתון של המדינה כדלקמן: הסיליקון דלף - והרופא גבה 7,500 ש"ח להחלפתו. העיתון התקומם נגד הרופא אשר גבה תשלום בעבור שתלים חדשים ושימוש בחדר הניתוח. אך העיתון לא ציין כי הרופא ביצע הניתוח ללא שום תשלום בעבורו. נכון הדבר שענין ה-PIP הוא מיוחד ומי יפצה את המנותחות בעבור השתלים הפגומים שהוכנסו לגופם עדיין לא ברור. אבל האם אפשר להטיל זאת על כתפי הרופא באופן מיידי וגם כי ישלם בעבור שימוש בחדר הניתוח? זה קצת מוגזם. מעניין כי הכותב בדף האלקטרוני החשוב והפופולארי אינו מציין כי החטא הקדמון נמצא בידי משרד הבריאות אשר, כפי שכתבתי בכתבה הקודמת, לא עצר בהודעת ריש -גלי את השימוש בשתלים כבר מזמן ואני בטוח שידע משהו בענינם. אני משוכנע כי ד"ר נחליאלי כמו אחרים, לא ידע שקיימת בעיה מאד מיוחדת עם השתלים. כי מה? הישתיל שתלים פגומים בכווונה תחילה, על מנת להרוס את המוניטין שלו ולאמלל את המנותחות? מאד לא סביר.