Dr. Joseph Teman

Discover The Beautiful You

למנוע את אותן צלקות מכוערות...

יום ראשון 04 מאי 2008


צלקת עשויה ברובה מקולגן על סוגיו השונים. כשאנו נפצעים והפציעה חודרת עמוק לתוך העור ואף מתחתיו, כמעט בודאות הפצע ירפא עצמו על ידי צלקת זו או אחרת. לקולגן יש אפשרות חדירה לשכבה העליונה של העור ובשלב מסויים הוא "מדביק" את החתך. בפציעות שטחיות כגון שפשופי עור, ריפוי הפצע הוא לרוב ללא צלקות וזאת מהסיבה ששכבת העור העליונה, האפידרמיס, משכפל עצמו מהר והפצע נסגר לרוב ללא צלקת ממש. 

ישנם חריגים כמובן. לקבוצות אוכלוסיה מסויימות יש את נטיה לפתח צלקות קלואידליות גם מפציעה מינימלית לה אף לא היו מודעים. חשוב להדגיש בפני מטופל, אשר נניח עובר ניתוח קוסמטי, או אדם שנפצע מסיבות שונות אשר אינן קשורות לניתוח, שקיימת אי ודאות לגבי איכות הצלקות אשר יוותרו בגופו. אלא מאי, טכניקה ניתוחית נכונה יכולה לצמצם באופן משמעותי את אותן צלקות מכוערות, למרות שאיננה משמשת "תעודת ביטוח" לפתח לצלקות עדינות ובלתי מורגשות. מעבר לענין הגנטי, קיימים משתנים רבים לפעולת ריפוי הפצע ולהצטלקות. גודל ועומק הפציעה או הניתוח, אספקת הדם לפצע, עובי וצבע העור, אפשרות שהפצע שנתפר יזדהם או שיפתח סיבוכים אלו או אחרים. אין ספק שלהימנע מפציעה אקראית ובלתי מתוכננת זו הדרך הטובה ביותר להמנע מצלקות. 

גם אותם המטופלים אשר מחוררים את תנוך אוזנם ורואים שמתפתח שם קלואיד בגודל ביצת יונה, צריכים לחשוב טוב טוב באם לנקר מקום אחר בגוף או להחליט על ניתוחים פלסטיים. לקבוצה זו יש פוטנציאל לפתח צלקות מכוערות. ובאם נפצענו, נניח באופן אקראי, ממה עלינו להמנע? לא להשתמש במי חמצן לפצע. מי חמצן פוגעים ומעכבים את תהליך ריפוי הפצע ומגדילים את הסיכוי להווצרות צלקות מכערות. לא להשתמש בויטמין E. פעולתו דומה למי חמצן ובנוסף לכך, שליש מהאוכלוסיה לערך מפתחת תגובה אלרגית. לא להחשף לשמש לאחר הפציעה ובמהלך ריפוי פצע, למשך שנה. הקרניים האולטרה-סגוליות של השמש מעכבות את ריפוי הפצע וגורמות לשינויים בצבע העור (היפרפיגמנטציות). 

ובאם למרות הכל, החלטת כי הצלקת בגופך מכערת, את/ה מוטרד/ת ממנה, או לחילופין יש עקצוץ בלתי נסבל, אזי יש להיוועץ עם כירורג פלסטי מומחה. לגבי קלואידים, אותן צלקות אדומות, מעקצצות ונפוחות אשר גדלות ללא גבול משולי הפצע, דנתי כבר באחת הכתבות. ישנן צלקות הנקראות היפרטרופיות אותם מבלבלים עם צלקות קלואידליות, למרות שהן שונות באופיין. צלקות היפרטרופיות–עבות, אינן חורגות משולי הפצע, אלא סמוכות לשוליים. ניתוח נכון לרוב ישפר את הצלקת (להבדיל מקלואיד, אשר חיתוכו יגרום לרוב לצמיחה חוזרת ולעיתים פי כמה וכמה). הזרקות של סטרואידים במהלך ולאחר הניתוח יכולות לסייע. צלקות הגורמות לכיווציות הן בעיה קשה ומעבר לענין הקוסמטי, נפגע התפקוד. לדוגמא: קושי בתנועת גפה, קושי או חוסר אפשרות להזיז את הצוואר ועוד. הטיפול המומלץ הוא ניתוחי. חיתוך צלקות, שינוי כוון החתכים והמתח, השתלות עור, שימוש במותחני עור, שימוש במתלים סמוכים או מרוחקים הן האפשרויות העומדות בפני המנתח.