Dr. Joseph Teman

Discover The Beautiful You

``אפשר בבקשה להזמין ניתוח בהרדמה מקומית?``

יום רביעי 16 דצמבר 2009


הנוסעים ברכבם בכבישים והמסתובבים בכיכרות בודאי שמו לב לשלטים מאירי עיניים, עם הדגשה באותיות של קידוש לבנה: ניתוח פלסטי בהרדמה מקומית. ולא סתם ניתוחים זעירים, אלא ניתוחי בטן, שדיים, כל מה שתרצה ,רק תבוא.הגיעו ימות המשיח. נזריק לך, נחתוך לך ואולי נגיש לך גם כוס קפה עם עוגה. משהו אטרקטיבי כל כך ששום בת ישראל לא תוכל לסרב לו. הרי כולם מפחדים מהרדמה כללית ופה הכל יעשה במצב ערנות, נחליף אולי כמה בדיחות עם המנתח תוך כדי ונצא כמו חדשים. אהה, שכחתי עוד משהו. על השלטים מצויינים גם מחירים. באמת מחיר שווה לכל נפש, כמו ב"חצי חינם".מרפאת "מקס ומוריס" (שם בדוי), התאומים הפעילים (אומרים שהם לא תאומים, סתם רכילות), תחתוך לך בגוף החי בהרדמה מקומית ויפה שעה אחת קודם.מהפך דרמטי בכירורגיה הפלסטית, איך לא חשבו על זה קודם? למה להרדים מטופלים בניתוחים פלסטיים?עשו לנו רע? אנחנו נתחשב בהם ונציע להם הרדמה מקומית, אולי אפילו בכל ניתוח, ממש כמו טיפול שורש אצל רופא שיניים, למרות כי יש רופאי שיניים, רחמנא לצלן, אשר מרדימים מטופלים.והפרסום עובד.מזכיר הדבר את מבוטחי הקופות בביטוחים משלימים אשר קיבלו פרסים גדולים תמורת הירשמות. בעלי המתכות האצילות, זהב, פלטיניום וטיטניום, פורעים היום חובות ומסתערים על המכונים הנמצאים בהסכם, בתעריפים שאי אפשר שלא לקחת  ("חצי חינם" כבר אמרנו?). הפעם באמת בחצי חינם חברים וחברות. הענין בדוק. על חשבון מי זה בא? זאת אני משאיר לאינטליגנציה של הקורא. ודי לחכימא ברמיזא.ומה החמור כאן במיוחד? עצם השידול של אנשים לניתוחים פלסטיים קוסמטיים. גם אלו שמחשבה זו מעולם לא חלפה במוחם כי מום בהם, רצים למכונים. אם נותנים, למה לא ניקח? באם צריך וגם כשלא צריך.שם במכון כבר לא יסרבו לשום בקשה. מה יגידו לפונים? תלכו הביתה? הפרסום עובד כמו צנטריפוגה משומנת היטב שמסתובבת בטורים גבוהים: ברדיו, בעיתונים, באינטרנט ואףקצת בטלויזיה.יש שישאלו מה אני רוצה ממרפאת "מקס ומוריס" (שם בדוי). הם הרי עובדים בקטן. האם משהו באמת חושב שניתן להתחרות בבעלי המכרות של המתכות האצילות? האמת, להתחרות ממש הם לא יכולים ולכן במחשבה גדולה (ואולי בעצם ללא מחשבה), מציעים ניתוחים בהרדמה מקומית.לרמה כזאת לא הגיעו אפילו המכונים. אבל חברינו מקס ומוריס – התאומים הזהים (אולי לא זהים, אולי משתי ביציות שונות ואולי בכלל לא תאומים), פרצו את הסכר האחרון - הסכר הרפואי, ומבטיחים ניתוח בטן וגם ניתוחים אחרים בהרדמה מקומית - לכוווולם.ניתוח מתיחת בטן, על סוגיו השונים, נחשב כניתוח גדול בכירורגיה פלסטית ואינני מכיר אף מנתח פלסטי שמכבד את עצמו (אפילו קצת), אשר יבטיח הרדמה מקומית בניתוח זה. יתרה מזאת - אינני מכיר אף מנתח פלסטי אשר יעשה ניתוח כזה בהרדמה מקומית.

 60 שניות על חומרים להרדמה מקומית להשכלתו הכללית של הקורא:

 למעשה, בארצנו השימוש מתרכז בעיקר בשני סוגים של חומרי הרדמה מקומית: לידוקאין ומרקאין, שניהם ממשפחת האמידים. זמן השפעת ההרדמה של הלידוקאין הוא בין 30-60 דקות ושל המרקאין 120-240 דקות.עם תוספת של אדרנלין לתמיסה (אדרנלין מכווץ את כלי הדם ומונע בריחה של חומר האילחוש), השפעת ההרדמה מוכפלת ואף משולשת בזמן.לשני חומרי ההרדמה יש תופעות לוואי של רעילוּת קשה אשר יכולה להסתיים אף במוות. על כך ארחיב בהמשך.תופעות הרעילוּת הן זניחות, אם בכלל, כאשר השימוש הוא במינונים הנחשבים בטוחים.לכן, חומרי האילחוש נחשבים בטוחים באם משתמשים בהם באופן מושכל, מבלי להגיע לרמות רעילות, דבר אשר יכול לקרות די בקלות בניתוחים בהם הזלפת נוזלים וחומרי אילחוש הם בכמויות גדולות ובלתי מבוקרות.מקרה שכזה לאו דוקא יקרה בגין חוסר ידע של המנתח לגבי הכמויות שיש להזריק על פי נוסחת כמות/משקל גוף.הדבר יקרה וגם קרה באותם מצבים של סטרס בהם המנותח זועק מכאבים או השפעת האילחוש פגה מוקדם מהצפוי והרופא מוסיף עוד הרדמה.זהו מצב בו הסיכוי שתוספת חומרי הרדמה תביא לרעילות. את מצבי הרעילות בהשפעת עודף או הזרקה לא נכונה של חומרי האילחוש ניתן לחלק לשתי קבוצות עיקריות:תופעות מקומיות ותופעות סיסטמיות (כלליות בגוף)באופן מקומי, עקב הזרקה עלולה להופיע רדימות ממושכת אשר יכולה להשאר אף לצמיתות.רשימת התופעות הסיסטמיות הרבה יותר ארוכה ומאיימת: דיכוי שריר הלב, דופק איטי (ברדיכרדיה) עד למצב של דום לב ומוות (בעלי הפרעות בהולכה חשמלית בלב, אשר לא מאובחנים היטב, פגיעים יותר לתופעה זו); חולים במחלת כליות וכבד אינם מפנים היטב את חומרי האילחוש ולכן גם עם כמויות אשר נחשבות לכאורה בטוחות תווצר רעילות עם השפעה מיידית על המערכת הקרדיו-ואסקולרית;חולים במחלה חסימתית של הריאות;בקרב נשים בהריון תופעות הרעילות יכולות להופיע מוקדם מהצפוי.זוהי רשימה חלקית אך אשר נותנת תמונה מספיק טובה לגבי הסיכונים של הזרקת חומרי אילחוש בכמויות גדולות .בניתוח בטן למשל, יש להרדים כ 20 אחוז משטח הפנים של הגוף. מדובר בעור, שומן ושרירים. כאשר מדובר בהרדמה מקומית בשטחים גדולים קיימת סכנה נוספת ומיידית. הזלפת החומר מתבצעת עם קנולות (מעין מזרקים) יחסית גדולות ומספר החדירות נמדד בעשרות. לפיכך, גובר הסיכוי שכמות גדולה של חומר אילחוש תועבר באחת מההזרקות לכלי דם בידי מנתח חסר מזל. תוך מספר שניות תיווצר רעילות אשר מלווה בתופעות קשות אשר דורשות החייאה."אז מה כן בטוח?" ישאל הקורא. אין שום דבר אשר בטוח במאה אחוז ברפואה. רפואה איננה מדע מדוייק ולכן על הרופא האחראי לבדוק ולשקלל את הסיכויים והסיכונים. ולסיכום אומר כך.לא לנהוג בפזיזות. לא ךהתפתות לפרסומות בשלטי חוצות. להתייעץ לפני כל החלטה עם רופא בו נתתם אמון וכך נשמרתם לנפשכם.ולגבי מחירי המציאה?! רובנו איננו מספיק עשירים על מנת לקנות בזיל הזול.