Dr. Joseph Teman

Discover The Beautiful You

ניתוחים להצרת היקפים, מה זה?

יום שישי 01 יולי 2011


כל בחורה חולמת על מידה 60-90-60. 

גם אלו שקרובות למידות אלו, בעקבות שינויי תזונה, הריונות, עליות וירידות במשקל כתוצאה מניתוחים רפואיים בדופן הבטן - מתרחקות מהמידות הקלאסיות כמזרח מין המערב במהלך השנים. אינני רוצה להתייחס לניתוחים פוסט-בריאטריים (Post-Bariatric Surgery) בכתבה זו, שהם ניתוחים של אותם השמנים/ות במידה קיצונית אשר השילו עשרות קילוגרמים ממשקלם והעור תלוי על גופם כמו חליפת מבוגר על ילד בבר-מצווה. ניתן למצוא מידע אודות נושא זה בכתבה הבאה

במהלך השנים נשים, בעקר נשים, מתחילות לגלות אי שביעות רצון ממבנה המתניים, התבלטות הבטן, גושים ליפודיסטרופיים שומניים פה ושם, ושואלות עצמן "מה ניתן לעשות?". ובכן, ניתן לעשות לא מעט ולהחזיר את הגלגל לאחור אצל מועמדות/ים מתאימים/ות. הבסיס לניתוח הצרת היקפים הוא אבדומינופלסטיקה, כריתת עודפים ושאיבת שומן. במהלך כ-120 שנים האחרונות, אז החלו לבצע את הניתוחים הללו, הטכניקות הניתוחיות השתפרו בצורה יוצאת מהכלל, שלא נדבר על הכנסת ההרדמה והאנטיספסיס. 

המהפך האמיתי חל בשנות השישים, כאשר המנתחים הפלסטיים הגיעו להכרה ברורה שעל מנת להצר היקפים באופן משמעותי אין להסתפק בכריתת עודפים ומתיחה, אלא יש לבצע עוד מספר פעולות ניתוחיות חשובות: יש למתוח את השרירים הרפויים, למתוח ולקרב את שני השרירים הישרים של קידמת הבטן ולמתוח גם את השרירים הצדדיים. בשנות השבעים, יהודי חביב מצרפת, בשם ג'ררד אילוז, החל לפרסם את שאיבת השומן וזו נתקבלה במהירות בקרב הקהילה הרפואית של המנתחים הפלסטיים. לכן, אין היום חילוקי דעות, שעל מנת להפיק היקפים אופטימליים באמצעות ניתוח, יש לשלב את כל השיטות: שאיבה, מתיחת השרירים וכריתת עודפים. 

נכון הוא, שסיכונים הקשורים לניתוח עולים ככל שמבצעים פעולה פולשנית יותר. לכן חשוב ביותר כי תהיה בחירה נכונה של מועמדים לניתוח, הבנת ציפיותיהם, קבלת הסכמתם לניתוח הספציפי וזו צריכה להיות לא סתם הסכמה, אלא הסכמה מדעת, לא רק שמע, קרא אלא גם הבין. חשוב לדעת שניתוח המוגדר כמיני-אבדומינופלסטיקה, בו מתבצעת שאיבת שומן בלבד ומתיחה קטנה של הבטן התחתונה, לרוב "איננה מספקת את הסחורה". ניתוח זה, שמיועד למקרים ספציפיים קלים יחסית, איננו פותר בסופו של דבר את בעית ההיקפים ולעיתים אף מחמיר אותה. הסיבה לכך נעוצה בזה שפעולת השאיבה של השומן בבטן ובמתניים מייצרת בהכרח פגיעה בסיבי מעטפות השריר והשריר עצמו. כתוצאה מכך, נוצרת חולשה נוספת של שרירים והבטן תתבלט יותר. 

ההכנה לניתוח חייבת להיות קפדנית ביותר. ראשית דבר, צריכים להתקיים מספר תנאים מבחינת בחירת המנותח ואת אלו מניתי קודם. ההיסטוריה הרפואית של המועמד חשובה: הריונות קודמים, צורת הלידה (קיסרית או רגילה), עליות וירידות משקל, ניתוחים קודמים בדופן הבטן, מחלות לב, סוכרת, האם יש נטיה לקרישות יתר של הדם, משטר תרופות, בעיות ריפוי פצע ועוד. בדיקה גופנית חייבת להיות קפדנית ומקיפה בהתיחסות ספציפית לאיזור המועמד לניתוח. יש לבחון באם אין בקעים בדופן הבטן, חולשת שרירים צריכה לעבור אומדן, מצב העור - באם גמיש או רפוי או לחילופין באם הוא עם קרעים (Striae). יש לבצע צילומים רפואיים, על מנת לערוך תכנית ניתוחית מלאה וגם להשוות לתוצאות עתידיות. ואין לשכוח התיחסות לגבי צלקות אשר תוותרנה בגוף בסופו של דבר. 

וכמובן שאסור לכל רופא לשכוח כלל חשוב ביותר: PRIMUM NON NOCERE (ראשית לא להזיק). אנו מחוייבים כלפי המנותחים לבצע בהם ניתוח תוך כדי צימצום מקסימלי של כל הסיכונים. ויש גם מצבים בהם אין לנתח בכל מקרה ניתוחים אבדומינופלסטיים גדולים. מספר דוגמאות לכך: כאשר יש צלקות גדולות ונרחבות בעור דופן הבטן אשר יסכנו כמעט באופן ודאי את אספקת הדם במהלך הניתוח העלול להביא לידי נמק. ובנוסף, יש להמנע מניתוח אצל הסובלים מהמחלות הבאות: מחלת לב קשה, מחלה ריאתית, סוכרת בלתי מאוזנת, עישון שלא הופסק בעוד מועד טרם הניתוח. 

ציפיות בלתי ריאליות של המועמד לניתוח, או רושם של מחלת נפש זו או אחרת הם הוראת נגד כמעט מוחלטת. וזוהי רק רשימה חלקית. שמירה על עקרונות כירורגיה נכונים, ידע ונסיון, פתיחות להתייעץ עם רופאים אחרים והבנה טובה של המטופל לקראת מה הוא הולך הם המפתח להצלחת הניתוח ולשביעות רצון.