Dr. Joseph Teman

Discover The Beautiful You

שתלי סיליקון ``לכל החיים`` - דיון על מיתוס והטעיה

יום ראשון 20 ספטמבר 2009


הגדלת חזה הגדלת חזה

שתלים של סיליקון ג'ל וגם אותם השתלים אשר מלאים במים פיזיולוגיים נמצאו בטוחים גם לניתוחים קוסמטיים, באופן סופי ומוחלט בנובמבר 2006. במשך שנים רבות קודם לכן, היה חשש רב שמא הכנסת שתלים אלו לגוף עלולה לגרום למחלות חיסוניות, מחלות קולגן ואף סרטן. היה דיון נוקב בעניין זה ובסופו של דבר רשות המזון והתרופות האמריקאית, שהיא האורים והתומים בעולם בכל הנוגע לבטיחות רפואית לענינים אלו, אסרה בשנת 1992 על השימוש בשתלי סיליקון הממולאים בג'ל עד שהחברות המייצרות לא יוכיחו מעל כל ספק שהשימוש בהם בטוח לחלוטין.

ובמשך 14 שנים אשר חלפו, עד שנת 2006, נערכו עשרות אלפי מחקרים בעולם ואמנם לא נמצא כל קשר בין המחלות שציינתי קודם והשימוש בשתלים. ובנוסף לכך חלו התפתחויות אחרות. חברות השתלים הגדולות בעולם, בעיקר מנטור ואלרגן, השקיעו מאות מיליונים של דולרים בפיתוח וייצור שתלים יותר ויותר מתקדמים.

אבל קודם קצת היסטוריה: מעטפתו של הדור הראשון של השתלים, בשנות השישים של המאה הקודמת, היתה עשויה מחומר עבה וקשיח במיוחד. רוב המנותחות פיתחו בסופו של דבר "כווץ קופסית" או כפי שמוכר יותר כ"התקשות" מסוננת בסידן. הדור של השני של השתלים פותח בשנות השבעים ותחילת שנות השמונים. המעטפת היתה דקה יותר והסיליקון בתוך השתל היה מאד נוזלי. ניצפתה שכיחות גבוהה ביותר של קרעים בשתלים והתוצאות הקוסמטיות לא היו משופרות בגלל הופעת הקיפולים של השתל אשר באה לידי ביטוי בסופו של דבר על פני השד. כאן נולד המיתוס הראשון. המנתחים הפלסטיים, ברובם הגדול, החליטו כי יש לדחוף את השתל יותר לעומק, מתחת לשרירים. זה יעזור. ולמה? כי שם הוא ינוח יותר בשלום ושכיחות התכווצות הקופסית תפחת. זה ממש לא הוכח הלכה למעשה, אבל, בעיות אחרות, כמו קרע של השתל והופעת הקיפולים נקברו יותר בעומק, תרתי משמע, עד שנתגלו. 

הדור השלישי והרביעי של השתלים הם אלו אשר אנו משתמשים בהם היום והם פותחו ב-15 שנים האחרונות ובגלל טכנולוגיה יותר מתקדמת ומחשבה רבה אשר הושקעה בהם שכיחות הסיבוכים הקשורים בהם הפכה מזערית. הדור הרביעי של השתלים הם אותם השתלים שהם סמיכים יותר בתוכן (קוהסיביים), המעטפת יותר חזקה ובנויה ממספר שכבות, שטח הפנים שלהם מחוספס וקיימות אופציות מגוונות של צורה, לדוגמא - אלו הקרויים למשל, "אנטומיים". 

ההתלהבות של חברות השתלים הלכה וגברה ואיתו הביטחון הרב שהסחורה היא לעולם ועד. אך הגימיק השווקי של "אחריות לכל החיים" לגבי השתלים הועלה על נס גם לפני 15 שנה כאשר השתמשנו עדיין בשתלי סיליקון החלשים יותר מהדור השני.

ומה קורה בשטח? מסתובבות נשים אשר נותחו לפני למעלה מ-15 שנה עם שתלים בלויים בשדיים אשר זמנם עבר.

חברות יקרות! אין דבר כזה שתלים "לכל החיים".

מדובר במוצר שמוחדר לגוף ותוחלת חייו לא קצרה אמנם, אבל שוב חברות יקרות, גם רכב, מקרר או טלויזיה לא קונים לכל החיים. נכון הדבר שהשתלים המודרניים של היום, בסבירות גבוהה מאד יוכלו להשאר בגוף ללא בעיות גם 20 שנה, אך אלו מהדור הישן יותר יתפוררו כעבור 12 שנה ברמה זו או אחרת. וחברות השתלים, המכונים למיניהם וגם חלק מהרופאים מבטיחים – אחריות לכל החיים.

האם מישהו יכול לתת הבטחה זו? קיים מושג הנקרא עייפות חומר. הגוף מפרק במהלך השנים את מעטפת השתל, שוקע בו סידן, השתל נחלש ויכול להקרע. גם מטוסי בואינג אשר לכאורה נראים מאד שלמים אחרי עשרות שנות שרות הולכים לפירוק טוטאלי של השלדה. אבל מסתבר שהחברות מעניקות תעודת אחריות לכל החיים לכל השתלים. וקיימת כאן הטעיה מאד ברורה לכאורה. לא ניתן לתת אחריות לכל החיים גם עם הרצון הטוב ביותר.

נניח כי אישה תעשה הגדלת שדיים בגיל 20 ותוחלת חייה נניח 85 שנה. לא נראה יותר שתלים יותר בגופה בחלוף 65 שנים, אלא חומר חסר צורה מסוייד נוקשה אשר אופיו לא ברור. למען ההגינות והיושר ראוי לציין כי כל חברות השתלים מעניקות אחריות לשתל פגום וחברה אחת מעניקה אף אחריות במידה והופיע כווץ הקופסית (התקשות), אשר שכיחותה היום פחות מ-5%. אבל אחריות "לכל החיים" לשתלים אשר בודאות במהלך השנים יתבלו, יספגו, יקרעו ויסתיידו - איך אפשר?

זהו המיתוס העיקרי וגם ההטעיה שאנו המנתחים הפלסטיים נתקלים בהם. וזוהי גם תופעה מאד מטרידה אשר בסופו של דבר יכולה לפגוע בבריאותן של נשים במידה ומנתח פלסטי לא יודיע באופן ברור כי השתלים לא "לכל החיים" ויש להחליפם בבוא העת. אחת הבעיות הכי חמורות שאני רואה בשתלים מאד ישנים הינו הקושי לאבחן איבחון מוקדם של הופעת סרטן השד.

ציינתי קודם כי במהלך השנים מעטפת השתל מסתיידת. מהסתיידויות קטנות ועד להסתיידות מסיבית כמו בלוק של איטונג. אבחנה ממוגרפית לאיתור סרטן השד בשלביו המוקדמים מתבססת על המצאות הסתיידויות עדינות. אינני מכיר סונאריסט או ממוגרפיסט קוסם, אשר יוכל להבדיל ממש בין אלו לסתם הסתיידויות במעטפת של שתל ישן מאד. זוהי בעיה רצינית ולמעשה נוגעת לבריאות הציבור.

וישנן בעיות נוספות לא פשוטות שקשורות לשתל מתפורר ומתמסמס. אביא דוגמא אחת, חדשה מלפני חודשיים. פנתה אלי אישה בגיל 45 אשר בוצעה בה הגדלת שדיים קוסמטית לפני 22-23 שנים. הניתוח בוצע בבית חולים ציבורי במרכז הארץ והמנתחים היו מאד ראויים. חלפו להם שנים רבות והנה האישה מגיעה אלי ואומרת לי, ד"ר אני לא מרוצה מהשדיים שלי. ראיתי, בדקתי, מיששתי ומצאתי בצד אחד כדור טניס נוקשה כמו אבן ובצד השני שד קטן ובתוכו תוכן נוזלי כנראה סיליקון חופשי.

האישה ביקשה להנתח וכך נעשה. הסברתי לה יש לסלק לפחות את מה שיש לה בשדיים וניתן יהיה להחליף לשתלים חדשים. וכך נעשה.

ומה היה בתוך השדיים? בצד אחד אבן סיד גדולה דמויית קוקוס קטן ובתוכו מעט סיליקון נוזלי ובצד השני מעט סיליקון נוזלי צהבהב. ממש לא יאומן! האם זה היה המזל הרע שלה? לא. זה יקרה כמעט לכולן אשר לא יבינו שלשתלים, כמו לכל דבר בחיינו, יש תוחלת חיים, יש התחלה ויש סוף.